#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבות דליקה בבית 1) כשיש לו בית אחר והוי רק הפסד ממון 2) כשיש לו אוכלים אחרים אבל אין לו מקום אחר לדור 3) כשאין לו מקום אחר לאכול סעודתו 4) כשאין לו אוכלים אחרים?	"1) הר&quot;ן ס&quot;ל דזהו הציור בגמ&#x27; דאמרינן דהוי מח&#x27; בין ר&#x27; יהודה ורבנן אם מותר לעשות מכשירי אוכל נפש, וביאר המהרש&quot;א דהוי מכשירי אוכל נפש מפני שנפשו עגומה על הפסד ממונו [ואסור לכבות הבקעת דאינו הפסד כ&quot;כ], וכ&quot;כ הראבי&quot;ה ורוקח 2) הב&quot;י הביא ממרדכי בשם רבינו אלחנן דאפי&#x27; לרבנן מותר דהוי כאוכל נפש ממש, אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דמשמע מהרמ&quot;א דלא רצה לסמוך על זה דהוא רחוק מעניני אוכל נפש 3) הרמ&quot;א מקיל דאף בזה נחשב כאוכל נפש [ואם יש לו בית עכו&quot;ם לאכול שם המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) מחמיר אבל הא&quot;ר מסתפק בדבר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), אבל אצל ביתו של ישראל פשוט דצריך לילך ואינו יכול לכבות (חוט שני פי&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27;)], וה&quot;ה אם לא יהיה לו כלי אכילה לאכול הסעודה ואינו יכול לשאול מחבירו (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) 4) הרי&quot;ף והרמב&quot;ם מחמירים דס&quot;ל דאף בזה פליגי בה ר&#x27; יהודה ורבנן דהוי רק מכשירי אוכל נפש ופסקו בזה כרבנן, וכן החמיר המחבר, אבל הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביאו שהר&quot;ן והמרדכי מקילין בזה דס&quot;ל דאפי&#x27; להרבנן מותר דהוי כאוכל נפש ממש, וכן הקיל הרמ&quot;א, ומיהו כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דלא יכבנה ממש אלא ישליכנה לחוץ, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;), אמנם מבואר ממ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) דאם זה א&quot;א מותר לכבותה בהדיא"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדליקה בזמן הראשונים?	"מבואר לעיל (סי&#x27; של&quot;ד) דהיה פיקוח נפש דהיו משליכין אותו לתוך הדליקה ומותר לכבותה אפי&#x27; בשבת (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו מכשירין אוכלי נפש שמותרים?	הרז&quot;ה משמע דבכל מכשירין אומרינן הלכה ואין מורין כן, אבל הרמב&quot;ן ס&quot;ל דדוקא כשהם קרובים לאוכל נפש כגון גריפת התנור התירו לגמרי, והעמדת סכין דאפשר בשאילה התירו בשינוי וגם אין מורין כן, אבל כיבוי בקעת שלא יתעשן הבית וכדומה לא התירו כלל אלא החמירו כרבנן, וכעין זה נמי ברבינו ירוחם	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת 1) המחבר 2) הרמ&quot;א?	"1) ס&quot;ל דאסור לכבות הדליקה אפי&#x27; שלא יתעשן הקדירה וכדומה דהוי רק מכשירי אוכל נפש ולא אוכל נפש ממש, ואע&quot;פ שפסק לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; א&#x27;) דמכשירין שא&quot;א מבעוד יום מותרים היינו דוקא כשהן קרובין לתיקון האוכל משא&quot;כ הכא הוי רק מונע היזק (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 2) אם אין לו עצה אחרת מותר לכבות הדליקה להציל הקדירה דהוי כצורך אוכל נפש ממש, וכן כתב הט&quot;ז לעיל (סי&#x27; תק&quot;ב) דאם יקדיח הקדירה מותר להסר קצת משם אע&quot;פ שבודאי יכבה האש (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {אבל משמע דאם יש לו מאכלים אחרים וכדומה אסור לכבות האש, וכ&quot;כ קיצור הלכות יו&quot;ט (סי&#x27; ל&quot;ח אות כ&quot;א)}, וכתב המנח&quot;י (ח&quot;א סי&#x27; נ&quot;ו אות ד&#x27;) דאם יש לו עצה להגביה הקדירה מעל האש אסור לכבות האש"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם האש חם מאד ויש חשש שישרוף הקדירה, האם עדיף לכבותה או להדליק אש אחר?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) דעדיף להדליק נר אחר, ויש בזה מח&#x27; אחרונים, האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קט&quot;ו, ח&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ג) ס&quot;ל דליכא חילוק בין כיבוי להבערה אלא החילוק הוא דלכבות צריך לעשות הרבה פעולות משא&quot;כ להדליק א&quot;צ אלא פעולה אחת, וממילא בתנורים שבזה&quot;ז אף הכיבוי אינו אלא פעולה אחת ואדרבה עדיף לכבות דהוי רק מלאכה שאצל&quot;ג ולא להדליק נר אחר, אכן רשז&quot;א (שש&quot;כ פי&quot;ג הע&#x27; נ&quot;ב) והחוט שני (יו&quot;ט פי&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27; אות ג&#x27;) ס&quot;ל דעדיף להדליק נר דהוי ממש אוכל נפש ולא לכבות האש דהוי רק מכשירי אוכל נפש, ולפי&quot;ז אפי&#x27; בזמנינו עדיף להדליק אש אחר"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק יתעשן הבית?	"לפי הר&quot;ן והמרדכי אף בזה נחשב כאוכל נפש, וכן נקט הב&quot;ח, אבל משמע מהרמ&quot;א דלא רצה לסמוך על שיטות אלו אלא בצירוף הרא&quot;ש והרשב&quot;א ובציור זו הם מודו דאסור ולפיכך כתב המ&quot;ב דבזה אין להקל (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), וביאר הגר&quot;ז (סע&#x27; ג&#x27;) דיכול לאכול בבית עם עישון בעינים"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא חס על הבקעת?	"אסור לכבות בשביל זה, ואפי&#x27; אם רוצה לבשל בה עוד הפעם באותו יום (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), והמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תק&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) הביא שיש מקילין בזה כשאינו מכוין לכבות"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט שני?	"הפר&quot;ח (סי&#x27; תצ&quot;ו) הכריע כהרשב&quot;א והר&quot;ן דכי היכי דמותר לכחול עינא ביו&quot;ט שני כך מותר לכבות הדליקה ביו&quot;ט שני, אבל הקרבן נתנאל מחמיר, והב&quot;י לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ו) הביא כמה ראשונים שחולקים על הר&quot;ן, וכ&quot;כ המאירי דצריך להחמיר אפי&#x27; ביו&quot;ט שני. ואפי&#x27; הרשב&quot;א המקיל כתב דראוי לחוש ולאסור, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה אסור) מהנכון להחמיר אלא שיכול להקל באופן שכתב החיי&quot;א לגבי כיבוי לצורך תשה&quot;מ כגון שיצרו מתגבר עליו או ליל טבילה"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבות הנר מפני תשה&quot;מ?	"איתא בגמ&#x27; דתלוי במח&#x27; ר&#x27; יהודה ורבנן, ובזה קיי&quot;ל כהמחבר דאסור [ואפי&#x27; אם אין לו בית אחר או אינו יכול לעשות מחיצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)], אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) מקיל כשאין לו עצה אחרת ואין מורין כן אבל שאר אחרונים מחמירים בכל אופן. אולם ביו&quot;ט שני הפר&quot;ח וא&quot;ר מקילין לסמוך על הרשב&quot;א והר&quot;ן אבל הקרבן נתנאל מחמיר אפי&#x27; ביו&quot;ט שני, והביה&quot;ל (ד&quot;ה או) הביא החיי&quot;א דאם יצרו מתגבר עליו או בליל טבילה יש לסמוך על המקילין ביו&quot;ט שני, ויש עוד עצה להדביק הנרות לעשות אבוקה שידלק מהר {וצ&quot;ל דיש לו צורך באבוקה זו} א&quot;נ שיעמיד הנר במים ויכבה ממילא {וזהו נמי ביו&quot;ט שני לצורך תשה&quot;מ, ומשמע דבעלמא גרם כיבוי אסור אפי&#x27; ביו&quot;ט שני, אמנם כתב הביה&quot;ל לקמן (סע&#x27; ג&#x27;) דמים נחשב ככיבוי ממש ולא כגרם כיבוי, עי&#x27; מש&quot;כ שם}"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר לכבות הנר לתשה&quot;מ משום מתוך שהותר כיבוי לצורך הותר נמי שלא לצורך?	"תרצו תוס&#x27; כתובות (ז&#x27; ע&quot;א) דדוקא ביאה ראשונה הוי שוה לכל הנפש א&quot;נ נהי דתשה&quot;מ הוי שוה לכל נפש מ&quot;מ כיבוי הוי רק מכשירין, וכן נקט הרשב&quot;א (ביצה כ&quot;ב) כתירוץ שני, וביארו הפנ&quot;י וספר מלאכת יו&quot;ט דלא אמרינן מתוך אלא במלאכת אוכל נפש ממש דכיון דמותר אפי&#x27; כשאפשר מאתמול ש&quot;מ דהותרה מלאכה זו לגמרי וממילא מותר אפי&#x27; לצורך אחר אבל לגבי מכשירי אוכל נפש כיון שראינו שאינו מותר כשאפשר מאתמול ש&quot;מ דאינו הותרה לגמרי אלא כל מה שהוא לצורך אוכל נפש לפיכך לא אמרינן בו מתוך [אבל דבר שמותר משום מתוך גם מותר לעשות המכשירים לאותו דבר]"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הוא רוצה לישון, האם מותר 1) לכבות נר המפריעו 2) להרוג היתושים המפריעו?	"1) החוט שני (יו&quot;ט פי&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27; אות ב&#x27;) מחמיר דאינו נהנה מהנר, ורשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; ס&#x27; אות כ&quot;ח) מקיל דהוי כאוכל נפש 2) כפשוטו תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל, אלא שאפי&#x27; רשז&quot;א מודה דיש להחמיר שמא יהרוג יתושים שאינם מפריעים אותו, וידוע דהגר&quot;י קמנצקי זצ&quot;ל היה מקיל בזה אבל ספר מלכים אמניך (פי&quot;א הע&#x27; ד&#x27;) מדייק ממ&quot;ב (סי&#x27; תקל&quot;ג ס&quot;ק כ&#x27;) דדוקא בחוה&quot;מ מותר ולא ביו&quot;ט"	סימן תקיד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרחיק שמן מן הפתילה?	"מבואר בגמ&#x27; (ביצה כ&quot;ב ע&quot;א) ע&quot;פ רש&quot;י דנחשב ככיבוי שממעט האור והוי ככיבוי, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סע&#x27; ג&#x27;) לגבי המח&#x27; בין תוס&#x27; והרא&quot;ש"	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסתפק שמן מן הנר?	"כ&quot;ש דהוי ככיבוי דעי&quot;ז כהה אורו קצת (תוס&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ולפי הרא&quot;ש אסור מפני ששמן ופתילה אינם דברים מבחוץ אלא הם הגורמים הדליקה], ואם הוא מסתפק לצורך אוכל נפש כפשוטו יהא מותר דהוי לאוכל נפש, וכ&quot;כ האגודה [ומנחת שלמה (ביצה כ&quot;ב)], אכן הא&quot;ר הביא רשב&quot;א בעבודת הקודש ורוקח ורבינו ירוחם שחולקים עליו {וקצת משמע מרש&quot;י (ביצה כ&quot;ב ע&quot;א) דאסור, ויש לדחות דבא לפרש הברייתא דמיירי בשבת ולא ביו&quot;ט}, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&quot;ו) מסיים וצ&quot;ע למעשה {וכן מצינו בפמ&quot;ג (סי&#x27; רס&quot;ד א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;) דמחמיר בצרי ביו&quot;ט שמא יסתפק ממנו והוי כיבוי}, ויש לפרש טעם המחמירים בכמה אופנים: א&#x27; - החוט שני (פי&quot;ג ס&quot;ק ב&#x27; אות ב&#x27;) ביאר דהיה אפשר לתת פחות שמן בנר מבעוד יום, ב&#x27; - הגרא&quot;י סורשר ביאר ע&quot;פ המבואר בסמוך לגבי הוצאת מים מבוילר דהוי אוכל נפש בפס&quot;ר לעשות מלאכה, ג&#x27; - ר&quot;י ליפשיץ ביאר ע&quot;פ מש&quot;כ למעלה (סי&#x27; תק&quot;ז) בשם הב&quot;ח דלא אמרינן מתוך במלאכת כיבוי וה&quot;נ הפס&quot;ר לכבות הוי בגדר מתוך, והמקילין ס&quot;ל דאמרינן מתוך בכיבוי, ד&#x27; - לכאורה מצי לפרש כפשוטו דהם סברי דכיבוי גמור אינו מותר במקום אוכל נפש וכשיטת הרי&quot;ף דבשרא אגומרי אינו כיבוי גמור. "	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא מים מבוילר לאוכל נפש וע&quot;י כך נכנסו עוד מים צוננים לתוכו?	"לכאורה הוי לצורך אוכל נפש ומותר, ועי&#x27; במ&quot;ב דרשו דהביא מחמירים בזה אלא שיש עוד סברא להקל כשהוא משתמש במקצת המים הנכנסים, ועי&#x27; מש&quot;כ למעלה דאפשר דתלוי בספיקותו של השעה&quot;צ, אבל לפי הפשטים אחרים שם ליכא ראיה לנידון דידן"	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתיכות חלב?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דמותר ליקח החתיכות הרחוקים מן הפתילה, ואין זה אסור משום גרם כיבוי דאינו גורם שיכבה אלא שלא ישרוף יותר, ואפי&#x27; להרא&quot;ש דמחמיר שלא לחתוך השעוה מהנר הכא מודה דאינו גוף אחד (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) {וכן מצינו לעיל (סי&#x27; תק&quot;ב סע&#x27; ב&#x27;) דעצים שאינם מחוברים יחד אין בהם איסור כיבוי}"	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח פתילה מנר הדלוק 1) לגמרי 2) במקצת, ע&quot;מ ליתנה בנר אחר?	"1) אסור מפני שנתמעט אורה בשעה שמוציאה, ולפי הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) אינו אסור אלא אם מסתבר שיכבה לגמרי 2) מותר להוציא מקצתה כדי שתאחוז האור בה יפה, ואפי&#x27; אם אינו יכול לאחוז בפתילה כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דמותר להרחיק השמן ממנה כדי שתאחוז הפתילה באור ואח&quot;כ להחזיר השמן (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), והט&quot;ז ביאר דאע&quot;פ שהוא מכהה האור ממעט מ&quot;מ בסופו יש בו ריבוי האור, אכן הא&quot;ר וחמד משה חוככין בזה להחמיר, וכתב ע&quot;ז השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ח) דהמקיל אין למחות בידו, אבל הוסיף השעה&quot;צ דזה עדיף טפי דמיד נאחז האור בהפתילה וליכא כיבוי כלל, ולפי&quot;ז יהא מותר אפי&#x27; אם אינו חוזר ומקרב השמן אח&quot;כ [ולפי&quot;ז הא דזקף שמעיה בגמ&#x27; צ&quot;ל שהטה השמן לגמרי כדי שיכבה מהר]"	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי להוסיף נפט לתוך הנר בשעה שהוא דולק?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בנר) דלא יוציא הפתילה ממנו לגמרי [אלא אם כלה הנפט לגמרי ולא נשאר רק לחות הפתילה] אלא יוציאנה במקצת, ואע&quot;פ דזה תלוי במח&#x27; ט&quot;ז ושאר אחרונים מ&quot;מ אין למחות ביד המקילין כהט&quot;ז [ורק בציור של השעה&quot;צ יש עוד סברא להקל דליכא כיבוי אלא מיד נאחז האור בפתילה וזה לא שייך כאן]"	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק הפתילה ואח&quot;כ להכניסה לתוך הלאמפי&quot;ן?	"יש שרוצים להקל ע&quot;פ הט&quot;ז הנ&quot;ל דמותר להקטין האור ע&quot;מ שיגדיל האור אח&quot;כ, אבל דחה הביה&quot;ל (ד&quot;ה מיד) דאינו דומה דהכא אפשר להדליקה אח&quot;כ ולא יכבה כלל משא&quot;כ בציור של הט&quot;ז לא היה אפשר בענין אחר [והערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) משמע דמקיל בזה אלא שביאר דא&quot;א בענין אחר]&lt;br&gt; "	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטות הנר כדי שיתיך השעוה וישרף במהרה?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) דמותר, אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ויכבה) דאם הוא מכוין לכבות תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל, ועוד אם נפלו טיפות לארץ בודאי אסור לפי הרא&quot;ש דהוי כיבוי {וניחא ליה בהאי נפילה}, והמאמר מרדכי כתב דאפי&#x27; לתוס&#x27; אסור אם בתחילה מכהה אורו (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויכבה)"	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לחוש שלא יקרב הנרות להבדלה כדי שלא יטפטפו לארץ?	"יש אחרונים שהחמירו בזה, אבל האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; כ&#x27; אות ל&#x27;) מקיל דהוי פס&quot;ר דלא ניחא ליה, וגם אין דרך היתוך בכך, וגם הוא מכוין ליהנות מהאבוקה והוי כאוכל נפש, ומסיים דכן הוא מנהג אביו ורוב ישראל {וה&quot;נ נראה דיש מקום להקל להדליק נרות ע&quot;י נר שעוה אע&quot;פ שפס&quot;ר הוא שיטפטף דהוי פס&quot;ר דלא אכפת ליה, ולפי תוס&#x27; ליכא איסור כלל רק לפי הרא&quot;ש יש בו איסור כיבוי ומעיקר הדין קיי&quot;ל כתוס&#x27;, ואפי&#x27; לפי הרא&quot;ש הוי פס&quot;ר דלא ניחא ליה בב&#x27; דרבנן, אחד הוי כיבוי שלא לעשות פחם, ועוד הוי לצורך ריבוי נרות או ליהנות מהנר והוי כאוכל נפש, ובאמת יתכן דאין זה אסור אפי&#x27; מדרבנן, וממילא בכה&quot;ג בודאי יש להקל אע&quot;פ שהשעוה מטפטף לארץ, וכן עמא דבר, וע&quot;ע ציץ אליעזר (ח&quot;ו סי&#x27; י&#x27; אות ה&#x27;) דהביא תשובת מים חיים (בעל פר&quot;ח) (סי&#x27; ט&#x27;) דאסור להדליק נרות לכבוד שמחת תורה מפני שיפלו טיפות לארץ}"	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברך בורא מאורי האש על נרות שהודלקו ליו&quot;ט?	"הציץ אליעזר (ח&quot;ו סי&#x27; י&#x27;, חי&quot;ד סי&#x27; מ&quot;ב אות ב&#x27;) רצה להחמיר משום אין עושין מצות חבילות חבילות {וכן מצינו בדרך אמונה (הל&#x27; תרומות י&quot;א, י&quot;ח) דשייך מצות חבילות חבילות אם מדליק שמן שריפה לנר חנוכה}, וגם משום שהם הודלקו לכבוד ולהאיר ולפי רבינו יונה אין לברך אלא כשנדלק להאיר לבד (עי&#x27; ביה&quot;ל סי&#x27; רח&quot;צ סע&#x27; י&quot;א ד&quot;ה נר), אכן כתב שו&quot;ת רבבות אפרים (ח&quot;ד סי&#x27; קכ&quot;ד אות י&quot;ד) דנוהגין לברך על נרות יו&quot;ט, וכן נקט קובץ הלכות (שבת פכ&quot;ב הע&#x27; ל&quot;ח) {אכן מעורר ר&quot;י באק דבזה&quot;ז הנרות יו&quot;ט הודלקו רק לכבוד ולא להאיר כלל אלא אם האשה יודעת שבסוף יברך על נרות אלו הבדלה}, ולגבי חבילות חבילות שמעתי מידידי ר&quot;ב דנציגר שליט&quot;א דדוקא במצות אמרינן אין עושין מצות חבילות חבילות ולא בברכת בורא מאורי האש דהוי ברכת השבח {אמנם, מביה&quot;ל (סי&#x27; קנ&quot;ד סע&#x27; י&quot;ד) מבואר דנר של הבדלה מקרי נר של מצוה ואסור ליהנות ממנו, ומ&quot;מ י&quot;ל ע&quot;פ המג&quot;א (ס&quot;ס קמ&quot;ז) דלא אמרינן חבילות חבילות אלא במצוה גמורה כקרבן חובה אבל כשאינה מצוה כ&quot;כ כגון קרבן נדבה לית ביה משום חבילות, וה&quot;נ ברכת בורא מאורי האש אינו מצוה כ&quot;כ דהרי א&quot;צ להדר אחריו וא&quot;כ פשוט דלא שייך בגויה חבילות חבילות}, אבל עדיין יש מקום להחמיר משום הרבינו יונה [וכ&quot;ש אי אמרת דהודלקו רק לכבוד], והציץ אליעזר ס&quot;ל שידליק אבוקה להדיא לשם הבדלה אבל כיון שיש מפקפקין בזה וס&quot;ל דהוי נר של בטלה דאין בו צורך בעצם רק למצוה והוי כהדלקה לצורך בדיקת חמץ שהשעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תל&quot;ה) מחמיר ביה {וי&quot;ל דמצינו בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תקי&quot;ח ד&quot;ה מתוך) דמותר לעשות מצוה דוקא אם לא היה אפשר מקודם, ובבדיקת חמץ היה אפשר קודם לכן משא&quot;כ בהבדלה}, ולפיכך נראה דעדיף טפי להדליק נר מיוחד קודם שבת לצורך הבדלה [ויש עצה להדליק בחדר incandescent bulb או נר שדולק כ&quot;ד שעות], ומנהג העולם להקל לברך על הנרות יו&quot;ט ולסמוך על שיטת רש&quot;י דס&quot;ל דמותר לברך על נר שהודלק להאיר ולכבוד, ונראה דיש להקל להצטרף השלהבת מהשתי נרות לשם הבדלה וכמ&quot;ש האג&quot;מ הנ&quot;ל דכן נוהגין רוב ישראל"	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחמם הנר של שעוה לדבקו במנורה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מכנסת הגדולה דאסור משום ממרח וגם אסור ליגע בשעוה שמא ימרח, אבל המג&quot;א עצמו כתב דאין איסור ליגע בשעוה, ואפי&#x27; לדבקו במנורה אינו אסור אלא גזירה שמא ימרח וישפשפו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) פסק כהמג&quot;א, אמנם כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; ו&#x27;) דאם רוצה להדביק נר של חלב לשטענדע&quot;ר אסור מדאורייתא דבוודאי ממרח שלא במהרה נדבקת כמו שעוה"	סימן תקיד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך נר של שעוה שדלוק?	"תוס&#x27; (ביצה כ&quot;ב ע&quot;א) ס&quot;ל דטעם האיסור להסתפק משמן הוי דמכהה האור וממילא בנר של שעוה שאינו מכהה האור מותר [לפי הפנ&quot;י ואמרי בינה הוא כיבוי דרבנן וחייב מכת מרדות, לפי השפ&quot;א וחזו&quot;א הוא כיבוי דאורייתא], אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דאסור מפני שכולו מיוחד להדלקה ועי&quot;ז יכבה מהר ולפי&quot;ז אסור אפי&#x27; בנר של שעוה [לפי היש&quot;ש ורע&quot;א (סי&#x27; של&quot;ד) הוא דאורייתא, להחזו&quot;א וקרבן נתנאל הוא מדרבנן] [והרא&quot;ש הביא ראיה מגמ&#x27; שבת (כ&quot;ט ע&quot;ב) לא יקוב שפופרת של ביצה שמא יסתפק ממנה, ודחה היש&quot;ש דחיישינן שמא יטול כל הביצה וביאר הא&quot;ר דהוא מטפטף תמיד וכשהוא נוטלו מכחיש אור הנר, והט&quot;ז דחה דחיישינן שמא יסתפק מנר עצמו]. להלכה, המחבר מחמיר כהרא&quot;ש, והרמ&quot;א מקיל כתוס&#x27; [ודוקא לחתכו ע&quot;י אור ולא ע&quot;י סכין משום תיקון מנא, ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) אפי&#x27; אם רק נדלק צד אחד, אבל הרבה אחרונים (ט&quot;ז, גר&quot;א, חמד משה, מאמ&quot;ר) ס&quot;ל דמותר דוקא אם נדלק השני צדדים דאל&quot;ה הוא פס&quot;ר לעשיית פתילה (ביה&quot;ל ד&quot;ה שמדליקים)], והיש&quot;ש מחמיר כהמחבר, וכן נקטו כמה אחרונים דנכון להחמיר כהרא&quot;ש והמחבר (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), והוסיף השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ט) דיש לצרף הראשונים שמחמירים שלא להוסיף על הפתילות שימהר לכבות דזהו ג&quot;כ על דרך הרא&quot;ש דאסור לגרום שיכבה במהרה, אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&#x27;) מקיל כהרמ&quot;א"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש לו נר של שעוה ואינו רוצה שישרף כולו מהו העצה קודם שידליקנה?	"כתב המחבר דמותר ליתן דבר המונע מילשרף סביבו [כגון חול], אבל אינו יכול לחתכו בסכין דהוי תיקון מנא [אפי&#x27; כשאינו מכוין לכך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)] אבל מותר לחלקו ע&quot;י אור אלא דעי&quot;ז ידליק שניהם ולא ישאר מאומה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתחבו בכל מיני חול?	מותר בחול תיחוח ולא בחול קשה משום עשיית גומא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסבבו בחול לאחר שהודלק?	"כתב הב&quot;י דלפי הרא&quot;ש דאסור לחתוך נר של שעוה מפני שהוא ממעט גוף הדולק ה&quot;נ אסור לסבבו בחול, וכן פסק המחבר, אכן השיגו עליו שאר האחרונים (ב&quot;ח, תפארת שמואל, מג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;), ט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;), גר&quot;א, א&quot;ר) דמבואר מטלית שאחז בה אור דמותר ליתן עליו מים דהוי רק כגרם כיבוי, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) דהטלית לא הוקצה ועשוי לדלוק אלא שנפל אש עליו באונס משא&quot;כ בנר של שעוה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&#x27;) תי&#x27; דהחילוק הוא אם הדבר שגורם כיבוי אצל האש או רחוק מן האש, ולמעשה ממ&quot;ב משמע דיש להקל כרוב האחרונים דזהו נקרא כגרם כיבוי ומותר אפי&#x27; לאחר שהודלק [וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דחלק הנשאר אינו מוקצה דלא היה מוקצה בין השמשות וגם דעתו עליו דהיה יכול ליגרם לו כיבוי, ומ&quot;מ נר של מצוה שהודלק ליו&quot;ט הוקצה למצותו]"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסבבו במים?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) מקיל במקום צורך קצת, אבל החמד משה ס&quot;ל דמים אינו נחשב כמונע מלישרף אלא כמקרב כיבויו וכמ&quot;ש לעיל (ס&quot;ס רס&quot;ה), והעלה הביה&quot;ל (ד&quot;ה דבר) דיש להחמיר אפי&#x27; להרמ&quot;א {דזה חמיר טפי דליכא הפסק בין האש ומים ולא דמי לסיבוב ע&quot;י כלים מלאים מים דהתם יש הפסק כלי וכמ&quot;ש בשיטת ר&quot;ת לעיל (סי&#x27; רס&quot;ה)}"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן צוויינגי&quot;ל [צבת] או לדבקו בכותל בענין שיכבה כשיגיע לשם?	"מבואר מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;) וחיי&quot;א (כלל צ&quot;ה סע&#x27; ה&#x27;) דחותכין בקצת שעוה והוי כעושה מעשה בגוף הדבר שנדלק ואסור לפי הרא&quot;ש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א) [ואע&quot;פ דלפי הט&quot;ז לקמן יהא מותר לפי הרא&quot;ש, הרבה אחרונים חולקים עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ז)]"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תגרום שיכבה מהרה לאחר יו&quot;ט?	"לפי תוס&#x27; פשוט דתלוי אם מכהה האור, ולפי הרא&quot;ש כפשוטו יהא מותר, וכן נקטו האמרי בינה (יו&quot;ט סי&#x27; י&quot;ט) ורב אלחנן (ביצה אות נ&quot;ה) ואגלי טל, אכן השפת אמת (ביצה כ&quot;ב) והחוט שני (יו&quot;ט פי&quot;ג ס&quot;ק ד&#x27;) מחמירים [כפשוטו דבר זה תלוי במח&#x27; רש&quot;ש ומנ&quot;ח בנותן פת לתנור סמוך לשקיעה דלפי הרש&quot;ש דחייב ה&quot;נ אסור אבל לפי המנ&quot;ח פטור בשניהם. ואם מוסיף שמן כתב האמרי בינה דאע&quot;פ דלגבי כיבוי מקיל כשאירע במוצאי יו&quot;ט הכא לגבי מבעיר מחמיר דלמעשה הוא מבעיר שמן ביו&quot;ט, אבל האבני נזר (סי&#x27; מ&quot;ח) מקיל אפי&#x27; לגבי מבעיר.]"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבות אש ע&quot;י מילוי קדירה של מים וע&quot;י הרתיחה ישפכו ויכבה האש?	"בודאי צריך להשתמש בהמים דאל&quot;ה הוי בישול שלא לצורך [ואם יש לו חמין אחרים לא מהני להשתמש במים אלו (אור לציון ח&quot;ג פ&quot;כ אות י&quot;א)], ואפי&#x27; בזה כתב המנח&quot;י (ח&quot;י סי&#x27; מ&quot;ב אות א&#x27;) דלפי הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) דכתב דמותר לגרום כיבוי ע&quot;י הבערה מ&quot;מ יש להחמיר, אבל רשז&quot;א (מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ב אות ב&#x27;, שש&quot;כ פי&quot;ג הע&#x27; ס&quot;ג) מקיל בדרך אקראי ולא בקביעות [דהרי המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מחמיר בגרם כיבוי שלא במקום הפסד], והאור לציון (שם) מקיל אפי&#x27; לדעת המחבר דהכא מיירי בגז והוי כיבוי שאינו עושה פחם, ואע&quot;פ דיש לדון משום אשו משום חציו והוי כמעשה כיבוי ממש מ&quot;מ מבואר בהר&quot;ן (סנהדרין ע&quot;ז) דהיינו רק לגבי נזיקין ולא לגבי חיוב מיתה דרציחה, וי&quot;ל דה&quot;ה לענין מלאכת שבת דלא נחשב כמעשה אלא כגרמא, וזהו דלא כנמק&quot;י (ב&quot;ק כ&quot;ג) דדן באשו משום חציו אפי&#x27; לגבי שבת, ועי&#x27; באבני נזר (או&quot;ח סי&#x27; שפ&quot;ח) ואגלי טל (טוחן אות ו&#x27;) דכתב דקיי&quot;ל כהר&quot;ן ולא כנמק&quot;י."	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעון שבת?	"כתב רשז&quot;א (שש&quot;כ פי&quot;ג סע&#x27; ל&quot;א) דמותר לגרום שידליק דזהו רק מוליד דרבנן אבל לא יגרום כיבוי דהוי כמו כיבוי ע&quot;י מים דהביה&quot;ל (ד&quot;ה דבר) מחמיר בו, ואפי&#x27; אי אמרת דזהו רק להמחבר ולא להרמ&quot;א הרי המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) חושש לכתחילה לדעת המחבר, אכן לענ&quot;ד יש להקל דכיבוי חשמל אינו עושה פחם והוי כגחלת של מתכת דהוי דרבנן דלית ביה דררא דאיסור דאורייתא ושוה למוליד, וגם יש לדון על הדמיון למים דהתם כיון שהמים בעין הוי ככיבוי בידים משא&quot;כ בשעון שבת אינו בעין והוי דומה טפי לחול, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; של&quot;ד"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להעמיד נר במקום שהרוח שולט 1) אם עדיין לא נשיב הרוח 2) אם כבר נשיב הרוח?	"1) הרמ&quot;א מקיל, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) חולק עליו דס&quot;ל דגזרינן היכא דלא נשיב הרוח אטו כי נשיב הרוח [ודוקא במדורה לא גזרינן כשאינו נשיב כלל דהתם אפי&#x27; ברוח מצויה לא יכבה אבל גזרינן במדורה ברוח מצויה אטו רוח שאינה מצויה, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רע&quot;ז] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), וממג&quot;א משמע דאסור משום גרם כיבוי, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ומותר) מצדד כהמג&quot;א מטעם אחר דחיישינן שמא יוציא הכלי נגד הרוח וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; רס&quot;ה) דאסור ליתן כלי של מים תחת הניצוצות שמא יגביה הכלי, אכן הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) מקיל כהרמ&quot;א דאפי&#x27; אי גזרינן בשבת היינו משום איסור כרת ולא גזרינן ביו&quot;ט דהוי רק איסור לאו וכמ&quot;ש ברש&quot;י ביבמות (קי&quot;ט ע&quot;א) דלגבי הרחקה יש חילוק בין לאו וכרת 2) אסור דהוי כמכבה ממש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוליך הנרות מביהכ&quot;נ לביתו?	"השל&quot;ה כתב דעדיף להוליכנה לביתו מלתחבו בחול שלא יכבה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) חולק עליו וס&quot;ל דאדרבה עדיף לתחבו בחול ולא להוליכה לביתו, וההלכה ברורה משמע כהשל&quot;ה דכאן אינו מכוין לכבותה וגם אינו פס&quot;ר, אבל הביה&quot;ל ס&quot;ל כהמג&quot;א דההליכה גורם בודאי שיכבה {ולכאורה הכל תלוי במציאות אם מסתמא יכבה, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;א) דתלוי אם יש רוח}"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גרם כיבוי מותר דוקא במקום הפסד?	"הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; של&quot;ד סע&#x27; כ&quot;ב) כתב דבשבת מותר דוקא במקום הפסד, וכתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;א) דאין מקור לשיטה זו, ועוד המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מהרא&quot;ש דמותר אפי&#x27; בלא הפסד, והביא המאמר מרדכי דאע&quot;פ דמחמירים בשבת אבל ביו&quot;ט יש להקל בגרם כיבוי אפי&#x27; שלא במקום הפסד, וכן מבואר ברמ&quot;א כאן דסותם להקל להעמיד נר במקום ששולט רוח, וכן מבואר מהא דמקיל הרמ&quot;א לחתוך הנר של שעוה, אכן הרבה אחרונים מחמירים בגרם כיבוי ביו&quot;ט דכן מבואר במרדכי דליכא חילוק בין שבת ליו&quot;ט, וכן סברי האור זרוע (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ח), המאירי (שבת ק&quot;כ), המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;), הגר&quot;ז (סע&#x27; ט&#x27;), קיצור שו&quot;ע (סי&#x27; צ&quot;ח סע&#x27; כ&quot;ה), ורשז&quot;א (שש&quot;כ פי&quot;ג הע&#x27; ס&quot;ג, מנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; נ&quot;ח) {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; של&quot;ד) דכל זה הוא בכיבוי שיש בה גחלת אבל בחשמל שאין בה גחלת לכו&quot;ע מותר אפי&#x27; בשבת שלא במקום הפסד}"	סימן תקיד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נר שכבה, האם מותר לחתוך ראש הפתילה כדי שיהא נוח לידלק?	"איתא בגמ&#x27; דקינבא מותר, ולפי תוס&#x27; והרא&quot;ש והערוך היינו לאחר שכבה וכדי שתהא נוחה לידלק וליכא משום תיקון מנא [דראוי להדלקה אפי&#x27; בלא&quot;ה (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ב)], אלא שצריך להיות לצורך היום ולא לצורך מחר [דלצורך מחר אפי&#x27; ביד אסור (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ד)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)"	סימן תקיד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך הפתילה בכלי?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דאפשר דאסור בכלי וכמ&quot;ש לקמן (סע&#x27; י&#x27;) [אבל פשוט להכל בו דשוה לסע&#x27; י&#x27; ותלוי במח&#x27; רמב&quot;ם וראב&quot;ד וכי היכי דמחמירים שם כהרמב&quot;ם ה&quot;נ מחמירים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז)], והמ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק מ&quot;ז) הביא מח&#x27; אם האיסור בכלי הוא דוקא לחתוך הפתילה גופה או אפי&#x27; לחתוך הפחם, וה&quot;נ שייך מח&#x27; זו דלפי המקילין דוקא לחתוך הפתילה אסור בכלי אבל מותר לחתוך הפחם בכלי אבל לפי המחמירים אפי&#x27; לחתוך הפחם אסור בכלי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)"	סימן תקיד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשיורי פתילות ושמנים?	"הטור וב&quot;י הביאו מראבי&quot;ה דמחמיר בפתילים שכבו ביום ראשון דר&quot;ה או בשבת סמוך ליו&quot;ט דאסור להדליק בהם ביום שני דהוי הכנה דהשתא נוחא טפי להדליקם, ואפי&#x27; לצד השני מסתפק אם מותר דאפשר דהוא הכנה דאורייתא וא&quot;כ גזרינן האי גיסא אטו האי גיסא אבל מסיק דלכאורה אינו הכנה דאורייתא {דאינה הכנה גמורה כמי לידת ביצה}, ועל הצד דהוא אסור דאורייתא וגזרינן אסור אפי&#x27; בטלטול [ואסור אפי&#x27; לצורך גופה ומקומו אע&quot;פ דיש עליו תורת כלי מ&quot;מ הוי כדחייה בידים], והוסיף הרוקח דה&quot;ה דאסור להדליק בשיירי שמן דשמן ציל טפי כשדולקין בו פעם אחת, אכן למעשה כתב הב&quot;י דרוב הפוסקים ס&quot;ל דמותר להדליק בפתילות ושמנים ביום שני [בין דר&quot;ה בין דיו&quot;ט אחר שבת] ואין בו משום הכנה כלל, וכן פסק הרמ&quot;א, ואפ&quot;ה כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח) דלכתחילה יש להחמיר להדליק הפתילות מצד השני, ועדיף טפי לדלוק ולכבות הפתילה מבעוד יום {ובשמן ליכא עצה ולכאורה יש להחמיר לדלוק השמן מבעוד יום דאל&quot;ה אם נשאר מקצת שמן הוי דבר שיש לו מתירין ואינו בטל אפי&#x27; אם מוסיף עוד שמן, אבל יתכן דלא חיישינן להכנה בשמן}, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל ס&quot;ס תק&quot;א"	סימן תקיד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנר של בטלה?	"איתא בירושלמי דר&#x27; יוחנן אמר לא תאסור ולא תישרי, ורוב הראשונים אוסרים מחומרא, אבל הרמב&quot;ם מקיל דס&quot;ל דר&#x27; יוחנן בבבלי משמע דמקיל בהבערה שלא לצורך. להלכה, המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא מיש&quot;ש דהעולם סומכים על הרמב&quot;ם, אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה נר) דרוב הפוסקים מחמירים ואין להקל בזה"	סימן תקיד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל בנר של בטלה?	"הרבינו ירוחם ס&quot;ל דפשוט דנר של בטלה ממש אסור והספק בירושלמי מיירי בנר שהודלק לכבוד ועל זה אמרינן לא תאסור ולא תישרי, ולפי&quot;ז אסור להדליק נר אפי&#x27; לכבוד, אכן להלכה קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דהירושלמי מיירי בטלה ממש אבל כל שהוא לכבוד המצוה ושמחת יו&quot;ט הוי בכלל צורך יו&quot;ט ולא לבטלה (ב&quot;י), ולפיכך מותר להרבות נרות לכבוד יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן תקיד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק לצורך 1) בית הכנסת 2) להראות עושרו 3) לכבוד שמחת תורה 4) לכבוד ברית מילה 5) לכבוד מת (שבעה, יארציי&quot;ט) 6) הבדלה 7) שינה 8) להכשיר תנורו 9) לשרוף חלה וחמץ 10) בדיקת חמץ ביו&quot;ט 11) להדליק במקום אחר 12) fireworks?	"1) כתב הרא&quot;ש דמותר להדליק לכבוד בית הכנסת דהוי לכבוד מצוה [והרשב&quot;א היה מסתפק בדבר דראינו דאין שוחטין נדרים ביו&quot;ט בביהמ&quot;ק (ב&quot;י)], וזהו אפי&#x27; שלא בזמן התפילה, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דמותר אפי&#x27; אם אין שם אדם בביהכ&quot;נ (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), אמנם כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה שהרי) דיתכן דזהו דוקא בלילה אבל ביום בשעה שליכא שם אדם אינו כבוד וצ&quot;ע 2) הט&quot;ז (ס&quot;ק ח&#x27;) מקיל דהוי בכלל נתכוין לכבוד היום, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא היש&quot;ש דאוסר, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט) דיש מחמירים אפי&#x27; לכבוד יו&quot;ט ועכ&quot;פ לכבוד בעלמא בודאי אסור, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) פי&#x27; דאפי&#x27; להט&quot;ז אינו מותר אלא בלילה ולא ביום דהוי שרגא בטיהרא (שעה&quot;צ שם) 3) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) כתב דאסור מפני שאינו שוה לכל נפש {ומשמע דמיירי כשהוא לצורך שמחה בעלמא אבל לכבוד התורה נראה דמותר} 4) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) שמותר דהוי כבוד וחיבוב מצוה וכמ&quot;ש בסנהדרין (ל&quot;ב ע&quot;ב), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק מ&quot;א) הביא ממאמ&quot;ר דמותר ע&quot;פ הרמב&quot;ם דמקיל אפי&#x27; בנר של בטלה אבל השיג עליו השעה&quot;צ דטעם ההיתר הוא מפני כבוד המצוה והוי כנרות של ביהכ&quot;נ 5) רע&quot;א הביא מפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ס קל&quot;ב) דמותר להדליק נר של שבעה דוקא ע&quot;י עכו&quot;ם כשהוא במקום שאין אוכלים שם, והביה&quot;ל (ד&quot;ה נר) כתב לגבי נר של יארציי&quot;ט שידליקנה קודם יו&quot;ט או ביו&quot;ט במקום שאוכלים שם דמוסיף אורה, ובשעת הדחק אפשר דיש להתיר דהוי כעין נר של מצוה שהוא לכבוד אבותיו, כן מתבאר מתשובת כתב סופר, ועי&#x27; מ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקמ&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;, ושעה&quot;צ שם ס&quot;ק ג&#x27;) 6) כתב חוט שני (פי&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27; אות ד&#x27;) דמסתבר דמותר דלא גרע מנר של ברית מילה דהוי לצורך מצוה, וכן מבואר מציץ אליעזר (חי&quot;ד סי&#x27; מ&quot;ב אות ב&#x27;) דטוב לברך על ב&#x27; גפרורים דלא ניחא ליה לברך על נרות יו&quot;ט משום חבילות חבילות, אכן רשז&quot;א (שש&quot;כ פס&quot;ב הע&#x27; ל&quot;א) היה מסתפק אם מותר להדליק בשביל הידור של אבוקה שמאירה יותר {אבל משמע דבשביל עצם נר של הבדלה מותר, וכיון דאמרינן לעיל (סע&#x27; ב&#x27;) דלפי רבינו יונה אינו יכול לברך על נרות שלנו א&quot;כ יש צורך להדליק נר של הבדלה ויהא פשוט דמותר להדליק בשבילה, וצ&quot;ע} 7) אם הוא סתם שרוצים להדליק בשעת שינה כתב המאירי שאסור דאין זה צורך היום, אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה נר) דאם הם מפחדים לישן בלא נר מותר דהוי לצורך הגוף {ונראה דאפי&#x27; אם אין זה ממש שוה לכל נפש מ&quot;מ עצם צורך להדליק מפני ביעותותא מקרי שוה לכל נפש וכמ&quot;ש ברמ&quot;א (סי&#x27; תקי&quot;א סע&#x27; א&#x27;) דמותר להדליק מפני הקור אפי&#x27; במקום שרוב בני אדם א&quot;צ להדליק} 8) בחול לכתחילה יסיק תנורו ב&#x27; פעמים אבל כיון דמעיקר הדין סגי בפעם אחת ביו&quot;ט לא יסיק ב&#x27; פעמים (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; תס&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) 9) המחבר (סי&#x27; תמ&quot;ו סע&#x27; א&#x27;, סי&#x27; תק&quot;ו סע&#x27; ד&#x27;) מחמיר, והמ&quot;ב (סי&#x27; תמ&quot;ו ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מקילין דמקרי צורך היום קצת, וביאר רשז&quot;א (מאורי אש פ&quot;א ענף ב&#x27;) דאין זה דומה לשאר מצות דאינו נהנה מהאש אלא שיש מצוה בכילוי החלה וחמץ (מ&quot;ב דרשו), ועוד כתב הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תקי&quot;ח סע&#x27; א&#x27; ד&quot;ה וס&quot;ת) דאסור לעשות מצוה שהיה אפשר מקודם 10) כתב השעה&quot;צ (סי&#x27; תל&quot;ה ס&quot;ק ט&#x27;) דאין להדליק נר לבדיקה אם כבר בטלו, ואם לא בטלו צ&quot;ע {ונראה דאין זה דומה לכבוד מילה ובית הכנסת והבדלה דהתם הוא רוצה ליהנות מהנר בעצם משא&quot;כ הכא הוא רק רוצה לעשות מצות בדיקה למצוא החמץ לבערו והוי דומה לשריפת חמץ, וה&quot;ה להכשיר תנורו אינו נהנה מגוף האש, ועוד י&quot;ל דהיה אפשר לעשות בדיקה מאתמול} 11) הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ח&#x27;) מקיל כשרוצה להבעיר טיטו&quot;ן טובא&quot;ק וטורח לו בכל רבע {ש&quot;מ דמותר כל זמן שיש צורך} 12) אסור אע&quot;פ שיש בה שמחה מ&quot;מ אינו אלא מעשה נערות וצחוק (משנת יוסף חי&quot;ג סי&#x27; ק&quot;כ, פסק&quot;ת אות י&quot;ג), וכן הוא מפורש במג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) וכן במג&quot;א לקמן (סי&#x27; תרס&quot;ט)"	סימן תקיד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן ולהעמיד הפתילות בביהכ&quot;נ?	כתב הרשב&quot;א דאם הוא לצורך מחר אסור אבל אם רוצה להדליק היום מותר, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) דה&quot;ה דאסור להעמיד הנרות של שעוה לצורך מחר דהוי טרחא לצורך יו&quot;ט שני (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)	סימן תקיד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגוי להדליק נרות בשבת אחר מנחה לצורך יו&quot;ט שחל ביום ראשון?	"האחרונים תמהו על מנהג זה, וההג&quot;ה בבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;ג) רצה ליישב המנהג דכאן מהני קצץ דאינו נהנה מאורה אלא בלילה וליכא חשד בבית ישראל דהוי של רבים והוי במקום מצוה, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא כמה אחרונים דרצו לבטל מנהג זו, והביה&quot;ל (ד&quot;ה שהרי) אינו מבין הצורך דהרי אפשר להדליקה ביו&quot;ט, ואינו רוצה להקל אפי&#x27; בבין השמשות"	סימן תקיד סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן נר על אילן קודם יו&quot;ט?	"איתא בגמ&#x27; דקודם שבת מותר דא&quot;א לטלטלו אבל ביו&quot;ט דמותר לטלטל נר אסור ליתנו על האילן, וביאר הרא&quot;ש מפני שאסור להעלות על האילן דהוי משתמש באילן אבל ס&quot;ל דמותר להוריד דבר מאילן ביו&quot;ט דאין זה שימוש, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) הוכיח מגמ&#x27; עירובין (ל&quot;ב ע&quot;ב) דאף בזה נחשב כמשתמש באילן ואסור להוריד דבר מאילן, וכן קיי&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) [והמג&quot;א ס&quot;ל דהמחבר ס&quot;ל כהרא&quot;ש, אבל שאר אחרונים פירשו המחבר דאסור להוריד דבר מאילן (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז) {ומסתימת הב&quot;י משמע כהמג&quot;א}]"	סימן תקיד סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט באין פוחתין הנר?	"1) רש&quot;י פי&#x27; ביצים של יוצר למעך אותם ביד לעשות בית קיבול&lt;br&gt;2) תוס&#x27; פי&#x27; שמשימים קש באוירו בשעת אפייתו שלא יפלו המחיצות, ולאחר אפייתו קצת מסלקין אותו, וכעין זה פירש הר&quot;ן דהוי כיסוי לכלי חרס&lt;br&gt; 3) הרמב&quot;ם פי&#x27; דשני כלים שהם מחוברים בתחילת עשייתן אין פוחתין אותם לשנים&lt;br&gt;להלכה, המחבר פסק כרש&quot;י, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) הביא פירושו של תוס&#x27; והרמב&quot;ם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן תקיד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נדבקו הכלים דרך עראי אח&quot;כ?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) מדייק מהרמב&quot;ם דבזה לית ביה משום תיקון מנא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) {ומכאן משמע דמותר לפתוח חיתולים שנדבקו ממילא אח&quot;כ, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ש&quot;מ}"	סימן תקיד סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חותכין פתילה לשנים 1) ע&quot;י סכין 2) ע&quot;י אור 3) ע&quot;י ידו?	"1) לא דהוי מתקן מנא, ואפי&#x27; אם אינו צריך לפתילה שנית (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ט), ואפי&#x27; אם רק רוצה לקצרה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) 2) הרי&quot;ף והרמב&quot;ם פסקו כר&#x27; יהודה דמותר דסתם בר קפרא כוותיה [ודלא כהרא&quot;ש דמחמיר], וכן פסק המחבר דמותר כיון דאינו ניכר שהוא מתקן מנא אלא נראה כאילו הוא מכוין להדליק ב&#x27; נרות, ודוקא כשצריך לשתיהן דאל&quot;ה מוכח דלתיקון מנא קמכוין (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א) {אבל אינו אסור משום הבערה שלא לצורך דחד טירחא הוא} 3) מבואר מהרמב&quot;ם דדוקא בכלי אסור ולא ביד דפי&#x27; הגמ&#x27; ממעכה ביד על הא דאמרינן אין חותכין הפתילה, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) מסתפק בדעת שאר הראשונים דס&quot;ל דממעכה ביד קאי על מימרא ראשונה אפשר דהם חולקים על הרמב&quot;ם וס&quot;ל דאפי&#x27; ביד אסור לחתוך הפתילה או דלמא מודו דמותר דהרי הוא מקלקל הפתילה ע&quot;י הניתוק ביד או הוי תיקון כלאחר יד, והביה&quot;ל מסיים וצ&quot;ע"	סימן תקיד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא רוצה לחתוך נר של שעוה לשתים?	דינו כפתילה דמותר ע&quot;י אור ולא ע&quot;י סכין (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)	סימן תקיד סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגדל ולשזור פתילה ביו&quot;ט?	"כתב המאירי דאסור משום תיקון מנא, והקשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ב) תיפוק ליה משום טויה, ותי&#x27; דהשיעור חיוב לטויה הוי כסיט כפול משא&quot;כ לתיקון מנא חייב בכל שהוא, ומבואר מהמחבר דאסור אפי&#x27; ע&quot;י ידו (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין) "	סימן תקיד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות פתילה ע&quot;י cotton ball?	"כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ב) דמבואר בתוספתא דאינו יכול לעשות פתילה אפי&#x27; בלא שזירה, ולפיכך אסור לעשות פתילה ע&quot;י חתיכת צמר גפן, ואין זה דומה למעכה ביד דמותר דהתם היא מתוחה כבר וממעכה כדי להקשותה"	סימן תקיד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתיר הקליעה של הנר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) דאסור כמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; ש&quot;ג סע&#x27; כ&quot;ו) דאסור לסתור קליעות שער מחוברות משום איסור סותר ותלושות משום איסור פוצע, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג) דזה אסור אפי&#x27; אם מכוין לצורך הדלקה וכמ&quot;ש לעיל (סע&#x27; ח&#x27;) דאסור לחתוך פתילה אפי&#x27; לצורך הדלקה"	סימן תקיד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהבהבין הפתילה?	אין מסירין הנימין כדי שתדלוק יפה דהוי מתקן מנא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ג)	סימן תקיד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למעכה בידו?	אם הפתילה מוכנת כבר אלא שאינה קשה כ&quot;כ מותר למעכה בידו כדי להקשותה דהוי תיקון כלאחר יד (רש&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד)	סימן תקיד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשרות הפתילה בשמן כדי שתדלוק יפה?	"מותר, אבל פשוט דאינו מותר לשרותה בנר דלוק [לפי תוס&#x27; מפני שמכהה האור, לפי הרא&quot;ש מפני שהוא נוטל מגוף דבר הדלוק (שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ו)]"	סימן תקיד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכניס פתילה לתוך הצף (floating wicks) ביו&quot;ט?	"השבט הלוי (ח&quot;ט סי&#x27; קכ&quot;ח אות א&#x27;) הביא ויכוח אם זה נחשב כמכה בפטיש והוא מצדד להקל דהפתילה נגמרה כבר וראוי להדלקה אלא שצריך ליכנס לתוך הצף אבל מסיים דהוא עצמו מכין הפתילות לפני יו&quot;ט, וכן מצדד להקל רשז&quot;א (שש&quot;כ פל&quot;ג הע&#x27; מ&quot;ט) והחוט שני (פ&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) {ולענ&quot;ד יש מקום להחמיר}"	סימן תקיד סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסיר הפחם שבראש הפתילה בעוד שהיא דולקת?	"איתא בגמ&#x27; דמוחטין את הפתילה ביו&quot;ט, לפי רש&quot;י והרא&quot;ש מותר אפי&#x27; בכלי, ולפי הרמב&quot;ם מותר רק ביד ולא בכלי [ויש סוברים דהרמב&quot;ם ג&quot;כ מתיר בכלי והא דהחמיר בכלי היינו לחתוך גוף הפתילה, ותלוי במח&#x27; מג&quot;א ועולת שבת בדעת המחבר (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז)], וכל זה מעיקר הדין [ודלא כהט&quot;ז דמחמיר מדינא בידו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;א)] אבל המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) הביא מיש&quot;ש דהעולם נוהגין שלא למחוט כלל אפי&#x27; ביד אלא שמותר לנפץ הפחם באצבעו (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז) [דהיינו שאינו תופס הפחם בין אצבעותיו אלא מסירו באצבע אחת (מ&quot;ב עו&quot;ה), ואין כאן איסור מוקצה דהוי לצורך אוכל נפש (שש&quot;כ פי&quot;ג הע&#x27; מ&quot;ה)]"	סימן תקיד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכבות הפחם לצורך הדלקה?	"כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;ז) דמפשטות הרא&quot;ש משמע דמותר דהוי לצורך הדלקה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) מצדד דמותר דוקא כשמתכבה ממילא ולא לכבות בידים דכיבוי אינו מותר אלא לצורך אוכל נפש {וכל זה כשהוא לצורך הדלקה אבל לגבי כיבוי הציגארין אין בזה שום צורך ואסור וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (ס&quot;ס תקי&quot;א)}"	סימן תקיד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך גוף הפתילה?	"בודאי אסור לחותכה בכלי, וכתב הב&quot;י דה&quot;ה דאסור לחותכה בידו {ובאמת דבר זה תלוי במש&quot;כ למעלה בסע&#x27; ח&#x27;}"	סימן תקיד סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על הדלקת נרות?	"להדליק נר של יו&quot;ט, ואפי&#x27; ביו&quot;ט שני של גליות, ואם חל בשבת יברך להדליק נר של שבת ושל יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רס&quot;ג) מה הדין אם טעה"	סימן תקיד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מברכין שהחיינו?	"נשים נוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת נרות (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ז), עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ת&quot;ר"	סימן תקיד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדליקות תחילה או מברכות תחילה?	"אמרה אשת הפרישה דביו&quot;ט טוב לברך תחילה כדי שיהא עובר לעשייתן (ערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;ז), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רס&quot;ג"	סימן תקיד סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להדליק נרות יו&quot;ט?	"ה&quot;נ חידש אשת הדרישה שתדליק מבעוד יום כמו שבת, וכ&quot;כ המטה אפרים (סי&#x27; תרכ&quot;ה סע&#x27; ל&quot;ג) ושבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; ס&quot;ט בגליון) ואור לציון (ח&quot;ג פי&quot;ח אות א&#x27;), ודלא כמאירי (שבת כ&quot;ג) דכתב שדרך העולם להדליק נרות יו&quot;ט בלילה"	סימן תקיד סעיף יא		
